054-4651433 / szohori@hotmail.co.il
  שלמה זהרי - ייעוץ וניהול כלכלי
תנאי שכר ועבודה בסקטור הציבורי
יום ג', ל’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  
בחלק זה אסקור מספר פסקי דין עקרוניים בנושא הסכם מרץ 99' ופעילות האכיפה של הממונה על השכר

עב' 601306/98 אורפז נ' עיריית בת ים : שלושת המערערים היו עובדים גזבר העיריה, מזכיר העיריה ומהנדס העיריה. שלושתם פרשו לאחר שנוהל הליך בוררות, בו נקבעו תנאי פרישתם המופלגים .לאחר שפרשו מהעבודה, הוציא הממונה על השכר החלטה בעניינם והפחית בצורה משמעותית את גימלתם. ס"ק 1001/04 הסתדרות הפקידים נ' מרכז שלטון מקומי בתיק זה טענה ההסתדרות כי עובדים ברשויות המקומיות זכאים לקידום לדרגה 16 הן כדרגת שכר לקידום שוטף והן כדרגת פרישה. ביה"ד דחה את הטענה וקבע כי דרגה 16 (46) מצויה אמנם בסולם הדירוג של העובדים המנהליים ברשויות המקומיות, אך היא נועדה למי שמכהנים בתפקיד של משנה למנכ"ל במשרד הממשלתי או בעל תפקיד מקביל לכך ברשויות המקומיות. דרגה 16 גם אינה יכולה להינתן כדרגת פרישה, זאת מכוח ההגבלות החלות על ההסדרים ברשויות המקומיות מכוח סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985 לפיו מתחייבת התאמת הסדרים אלה למצב השורר במדינה ולפיו כל הסדר החורג מכך - בטל. ע"ע 1249/02 שלמה כהן נ' עיריית ירושלים: הערעור דן בנושא פרשנותם של הסכמים קיבוציים הנוגעים לתנאי שירותם של כבאים בעיריית ירושלים, ובמקרה זה אודות השאלה האם זכאי הכבאי בגימלאות, לתוספות שכר שונות. בית הדין קבע כי יש לתת את הדעת גם לתוצאות המעשיות בהקשר התעשייתי. אישור הכללת "התוספת המבצעית" בבסיס חישוב "תוספת אבדן משמרות" עלול לגרום לתוהו ובוהו במערך השכר שכן יביא להענקת תוספת לגימלאי, שלא תינתן לעובד פעיל. ולפיכך יש לפעול במידת ההגיון ולשאוף ליצירת הרמוניה והתאמה במערך השכר הכולל במקום העבודה. ע"ע 1516/04 גוסמן נ' עיריית באר שבע: הממונה על השכר החליט כי על עיריית באר שבע להפחית משכרם של המשיבים-עובדי העירייה אשר שכרם הוצמד לשכר הבכירים מבלי שחתמו על חוזה בכירים. . השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים הינה שאלה של פרשנות סעיף 4.1 להסכם הקיבוצי מיום 3.3.99 בית-הדין הארצי לעבודה קיבל את עמדת הממונה בקבעו שכאשר בוחנים את "ההסכם המקומי" שנעשה עם אותם עובדים ואת יישומו, עובר לחתימת ההסכם הקיבוצי, היישום היחידי הוא העלאת השכר בעשרות אחוזים מבלי להחיל את כל הכללים האחרים שקבע משרד הפנים. בחלק זה של יישום ההסכם המקומי הממונה על השכר לא ביקש לפגוע אלא כל שהוא ביקש לקבוע את מנגנון עדכון השכר בעתיד. יש לקבל את פרשנות הממונה לסעיף 4.1 להסכם הקיבוצי מרץ 99' באופן שסעיף 4.1 להסכם הקיבוצי מכשיר חריגות שכר ששולמו בפועל עובר לחתימת ההסכם הקיבוצי, אך אין בו להכשיר מנגנוני הצמדה עתידיים וזאת כאשר המשיבים לא חתמו על "חוזה הבכירים" ולא מילאו באותה עת את התנאים המקנים את הזכות להצמדה לשכר הבכירים גם בעתיד עסק 75/05 הסתדרות הפקידים נ' עיריית רחובות: עיקר הדיון נסב סביב הפרשנות לסעיף 4.1 להסכם מרץ 99' והשלכותיה של הוראה זו על הסכמים קודמים, מכוחם שולמו לעובדים תוספות השכר . . בית-הדין הארצי לעבודה קבע שהסכמה להענקת זכות לתשלום שכר חורג, אפילו מקורה בהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין, היא זכות פגומה מדעיקרא ואין היא מקימה למי מהצדדים להסכם זכות קנויה לקבלת השכר החורג. בהתאם לכלל זה פסק בית הדין האזורי, כי מתן תוקף של פסק דין להסכם פברואר 97 אינו מקנה להסכם "חסינות" מבחינתו של הממונה, בהפעלת סמכותו לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. על הצדדים להסכם היה להביאו לידיעת הממונה בטרם החתימה עליו ולקבל אישורו המוקדם להסכמות שעניינן במתן הטבות שכר לעובדים. משלא עשו כן בעת כריתת ההסכם, אף לא בעת הבאתו לאישור בית הדין או בעת תשלום ההטבות, ומשמהלכי הצדדים בנדון זה התבררו לממונה בדיעבד כתוצאה מביקורת שנעשתה בעירייה, אין למערערים להלין אלא על עצמם, משהופסק תשלום ההטבות ונדרשה השבתן. הטבות השכר הנדחות לעובדי העירייה אינן באות בגדר הוראתו של סעיף 4.1 להסכם מרץ 99, ומשכך החלטת הממונה והנחייתו לעירייה להפסיק תשלומן ולדרוש השבה, בדין ניתנה. החלטה זו היא מידתית וסבירה ואין להתערב בה. סעש (ת"א) 9485-07-12 אסנת פישר נ' נציב שרות המדינה ואח' : (מתוך דו"ח הממונה על השכר)בקשה למתן סעד זמני של אסנת פישר לביטול החלטת נציב שירות המדינה בדבר השעייתה מעבודתה בעיריית פתח תקווה. רקע : כנגד המבקשת (סמנכ"ל משאבי אנוש בעיריית פתח תקוה) הוגש כתב תובענה לבית הדין למשמעת על עבירת משמעת בהתאם לסעיף 39(א) לחוק יסודות התקציב. בכתב התובענה נקבע כי המבקשת אישרה הטבות ותוספות שכר לגמלאים שלא היו זכאים להן בניגוד לחוק יסודות התקציב. בעקבות הגשת כתב התובענה החליט הנציב על השעיית המבקשת עד לתום ההליך המשמעתי. נגד החלטת הנציב הוגשה כאמור הבקשה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את הבקשה ופסק: (1) לא נמצא פגם כלשהו בהליך בו התקבלה החלטת ההשעיה או בהחלטה גופה. (2) באשר לטענות השיהוי, ההתיישנות והאכיפה הבררנית, מקומן להתברר במסגרת ההליך המשמעתי. (3) לעניין אכיפה בררנית או סלקטיבית פסולה, לא הובאה בשלב זה ראיה לכאורה כנדרש על פי ההלכה הפסוקה. (4) לא נמצא ממש בטענה כי מדובר ב"פעם הראשונה" בה מופעלת סנקציית השעיה מכוח חוק יסודות התקציב ומכל מקום אין בה כדי למנוע את ההשעיה, שאם לא כן, לעולם לא תינתן האפשרות להשעות על בסיס עילה זו. תע"א (י-ם) 3215-07 - אורי לוי ואח' נ' רשות השידור והממונה על השכר (מתוך דו"ח הממונה על השכר)עובדים ותיקים ברשות השידור אשר הועסקו במשך שנים רבות באמצעות כתבי מינוי עם פנסיה תקציבית. בסופו של מו"מ שניהלו מול הרשות חתמו על חוזים אישיים ועברו להסדר של פנסיה צוברת. התובעים טענו כי הם זכאים לפנסיה תקציבית גם בתקופת העסקתם בחוזים אישיים זאת על יסוד הסכם קיבוצי ("זכרון דברים") מיום 23.3.97 וחוזה לדוגמא שצורף לו ותבעו העברתם למסלול של פנסיה תקציבית והשבת הכספים שנוכו מהם בעבר לצורך רכישת פנסיה צוברת. הממונה טען, כי "זיכרון הדברים" אינו מהווה הסכם קיבוצי וככל שכן, לא אושר ע"י הממונה כנדרש בס' 29 לחוק יסודות התקציב. החוזה אליו מכוונים התובעים, לא נרשם כחלק מהסכם 97 ע"י רשם ההסכמים הקיבוציים, לא אושר ע"י הממונה כחלק מחייב של הסכם 97 שגם הוא עצמו, כאמור, לא אושר. הרשות טענה כי התובעים חתמו על חוזה אישי בו נקבע מפורשות שהם לא יהיו זכאים לפנסיה תקציבית. יתרה מזו, בקשותיהם לקבל פנסיה תקציבית נדחו מפורשות והם העדיפו לקבל את התנאים המיטיבים והשכר הגבוה שהובטח בחוזה האישי.כבוד השופט אברהמי דחה את התביעה וקבע כדלקמן:1. מהראיות עולה כי מהממונה לא אישר לרשות לחתום על חוזה בכירים בו מוענקת פנסיה תקציבית לעובדים במתח דרגות כשלהם. הוכחה כי היה אישור ע"פ ס' 29 רובצת על כתפי התובעים ולא די בטענה בעלמא כדי להביא לקביעה לפיה היה אישור כנדרש על פי דין. 2. זיכרון הדברים עונה על תנאי ההסכם קיבוצי (נעשה ע"י הצדדים הנכונים, נשלח לרישום כנדרש) לכן מדובר בהסכם קיבוצי כדין. אך זה לא מייתר את הצורך באישור למתן הטבות שכר, כנדרש לפי ס' 29 – מה שלא נעשה. 3. לא ברור מה נוסח החוזה שצורף להסכם 97 ובכל מקרה החוזה לא אושר על ידי הממונה לכן אין לו כל נפקות. 4. טענת התובעים לפיה הופלו לעומת עובדים אחרים נעדרת בסיס. העובדים עמם נחתם חוזה אישי שהקנה פנסיה תקציבית חתמו קודם למועד בו נחתם ההסכם הקיבוצי ולפני שנאסר על הרשות לחתום על חוזה אישי שבו זכות לקבל פנסיה תקציבית. 5. מרגע שנודע על האיסור התקלה תוקנה, והתובעים לא רשאים לדרוש כי הרשות תמשיך לנהוג בעניינם בהתאם לטעות. ס"ע (י-ם) 6766-04-11 גבריאל שטאובר נ' עיריית ירושלים ואח' (מתוך דו"ח הממונה על השכר)תביעה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי התובע, עובד עיריית ירושלים, זכאי לתוספת גמול ניהול (%20) החל מחודש 04/2004 ולתוספת גמול פיקוח החל מחודש 06/2004 כפי שקיבל קודמו בתפקיד ובהתאם להוראות סעיף 6.1 להסכם מרץ 99. התביעה נדחתהבית הדין קבע כי החלופות השונות שהעלו הצדדים בעניינן קודמו של התובע בתפקיד אינן מביאות לתוצאה כי התובע זכאי לתוספות הנטענות על ידו מכח סעיף 6.1 להסכם 99. עוד קבע בית הדין כי התובע אינו זכאי לתוספת ניהול גם מהטעם שזו לא שולמה לו בפועל במועד הקובע, כך שגמול זה לא הוכשר על ידי ההסכם הקיבוצי, ועל כן מהווה חריגת שכר לא מאושרת. גם בעניין תוספת גמול פיקוח התקבלה עמדת הממונה על השכר כי גמול הפיקוח של התובע מהווה חריגת שכר, אך לאור זאת שהתובע קיבל גמול פיקוח בשיעור 66% ערב חתימת ההסכם הקיבוצי, הרי שרק תוספת זו הוכשרה מכוחו של ההסכם. יחד עם זאת, נקבע כי התובע איננו זכאי לעדכון גמול פיקוח, ועל כן עדכון הגמול הנתבע כעת על ידי התובע מהווה חריגת שכר בלתי מאושרת וזכאותו לגמול פיקוח מסתכמת בשיעור 66%כפי שאכן הוא מקבל. תע"א 8561-08 איילה מרגלית נ' עיריית פתח תקווה ואח' (מתוך דו"ח הממונה על השכר)המדובר בתביעת גמלאית של עיריית פתח תקווה לסעד הצהרתי בדבר זכאותה להיות מבוטחת בתכנית פנסיה תקציבית משנת 1988 ועד שנת 1995, שתצורף לתקופת עבודה נוספת שלה עד למועד פרישתה. בה"ד האזורי עמד על ההבדלים בין הפנסיה הצוברת מול הפנסיה התקציבית וקבע כי מחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (ס' 80 לחוקת העבודה) וחוק שירות המדינה (גמלאות) עולה שהיה על העירייה לבטח את התובעת באותה העת בפנסיה תקציבית או לחלופין בפנסיה צוברת בהסכמת הוועד. בנוסף קבע, כי בהתאם להסכם הקיבוצי אשר נחתם ביום 3.3.99, התובעת כ"עובדת קבועה", הייתה זכאית גם להמשך ביטוחה בפנסיה תקציבית עד מועד פרישתה לגמלאות. לפיכך, בה"ד קיבל את התביעה ופסק: 1) דינו של הביטוח הפנסיוני (פנסיה צוברת) להתבטל, ועל העיריה שהודתה כי מדובר בטעות, לפצות את התובעת – לשלם את ההפרשים. 2) תפקידו של הממונה על השכר במשרד האוצר הינו שמירה על הקופה הציבורית "אולם במקרה של טעות אין המדובר בשמירה על הקופה הציבורית". 3) התקבלה טענת הממונה לפיה על התובעת להשיב את הכספים ששולמו לה מיום פרישתה לקופת הפנסיה הצוברת בכדי למנוע תשלום כפול.

 
 
ראשי
זכויות מועסקים
תלוש השכר שלי
פנסיה תקציבית וצוברת
הסכמי שכר
הסכם מרץ 99
חריגות שכר
שימועים והחלטות הממונה על השכר
פסקי דין
גימלאות
מחקרים ומאמרים


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS